אתר מסעות בחיים | אילה כץ
עברית  |  English  |  
העגורים - הנצחה יוצאת דופן  |  חמישה ימים בפולין עם עדים במדים  |  מכתב לרמי, יום הזיכרון 2017  |  
 
מוזמנים לשתף :)
FacebookTwitter



פרק 3: שיטת המחקר  

Back
דף הבית >> אלמנות ארוכת טווח >> פרק 3: שיטת המחקר
נושא המחקר ומטרתו
 
מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה ללמוד מהי החוויה של אלמנות צה"ל אשר לקחו חלק בפעילותה של קבוצה מקוונת. מהות התהליך הייתה חיפוש התמות הבולטות (major themes) אותן הביאו הנשים לפורום האינטרנטי, הן בנוגע לחייהן והן בנוגע לפורום עצמו ולהשתתפותן בפעילותו. מתוך כך שהפעילות אשר נחקרה בעבודה זו הייתה בקונטקסט של קבוצה, הרי שגם תהליכים קבוצתיים ותופעות קבוצתיות נחשפו ונחקרו, בהיותם מאפשרים או מונעים התרחשויות. שאלות המחקר היו: (א) מהן הסוגיות העיקריות אשר העסיקו את האלמנות ביחס לחייהן ולאלמנות (widowhood) שנים אחרי האובדן, כפי שבאו לידי ביטוי בקבוצה המקוונת; (ב) מהי משמעות המפגש במרחב הווירטואלי, מהי משמעות פגישתן עם אלמנות אחרות בקבוצה המקוונת.

מחקר איכותני: חקירה אינטואיטיבית

החקירה האינטואיטיבית (Intuitive Inquiry) (Anderson, 2004) מעוגנת במחקר היוריסטי (Heuristic research) (Moustakas, 1990), ומבוססת על דרכים שונות ומגוונות לדעת (ways of knowing). גישת המחקר האיכותני נראתה כהולמת ביותר לחקירת (exploring) התנסות אנושית אשר טרם נחקרה במלואה, בעודה מייצרת השערות (Auerbach & Silverstein, 2003). זאת בניגוד לגישה המחקר הכמותנית, הבוחנת השערות. בחינת הספרות העדכנית לצורך יצירת השערות מחקר בנושא האלמנות ארוכת הטווח העלתה מספר מחקרים אשר בחנו את חמש השנים הראשונות לאחר האובדן, או פחות. עבודת דוקטורט אחת עסקה במחקר עד 38 שנים לאחר האובדן (Derman, 1999) ואחת (Bar Nadav, 2007) חקרה עד 15 שנים לאחר האובדן. מרבית המחקרים עוסקים באובדן פרטי, רבים מתמקדים באובדן בן זוג בגיל המבוגר. מטרתו של מחקר זה ללמוד על התנסויותיהן של נשים אשר התאלמנו בגיל צעיר, רובן בהקשר הלאומי. למעשה לא ניתן לייצר השערות מחקר משמעותיות בהתבסס על הספרות המחקרית הנוכחית ביחס לאלמנות ארוכת טווח, עשורים לאחר האובדן, וביחס לאובדן על רקע לאומי. מכאן שיש לייצר השערות מחקר כחלק מעבודה זו, ולפעול על פי הפילוסופיה והשיטות של המחקר האיכותני, הנדמית הולמת ומדוייקת יותר עבורה.

מניע חזק נוסף לשימוש בשיטת מחקר איכותנית היה התחושה כי מחקר כמותני יכול להציף מקטע חלקי ביותר מתוך החוויה האנושית של אלמנות ארוכת טווח. בהיותי אלמנה כבר 18 שנה [בעת הכתיבה], לא יכולתי למצוא את עצמי ואת חווייתי שלי במאמרים אותם קראתי לצורך מחקר זה. הייתה זו המהות של החוויה שלא הייתה שם, מהות שלא מצאתי בתיאוריות, בממצאים ובמסקנות של אותם מחקרים.

במהלך המחזור הפרשני הראשון של המחקר (Anderson, 2004), בנוסף להתמקדות על נושא ושאלות המחקר, נעזרה החוקרת באותם כלים למציאת שיטת המחקר ההולמת ביותר. בחינת שיטות מחקר איכותניות נוספות (Anderson, 1998) (Auerbach & Silverstein, 2003) (Creswell, 1998) (Moustakas, 1990) למציאת מסגרת מחקר  כוללת (framework) ודרך לעיצוב המחקר, הביאה להכרה אינטואיטיבית של החוקרת כי שיטת המחקר המתאימה ביותר לה ולמחקר היא השיטה של החקירה האינטואיטיבית (Anderson, 1998). במהלך שלב זה הסיקה החוקרת כי כל נסיון לספור מילים או לגזור יחידות משמעות (units of meaning) (Auerbach & Silverstein, 2003) (Creswell, 1998) כשיטות לגילוי תמות וקטגוריות, ללא ההקשר של השיחה (thread) בה הופיעו, ללא התהודה (resonance) הפנימית מול מה שנכתב, ישטח וירדד (flatten) את החוויה. [תהודה או הדהוד? תרגום מילולי ל resonance הוא תהודה. המונח המקובל בהקשר הקבוצתי הוא הדהוד]. אחד כלים בהם השתמשה החוקרת לאורך המחקר היה ההדהוד הפנימי, ההרגשות, התחושות, המחשבות והתגלמותם בגוף, כלים המופעלים גם בעת הקריאה ברשת, וגם מכאן הייתה הדרך קצרה למסקנה כי כלים אלה הולמים גם כחלק ממערך המחקר. החוקרת מצאה ערך רב בשימוש בכלים לארגון וניתוח הנתונים, אשר הוצעו כחלק משיטת המחקר 'תיאוריה המעוגנת בשדה' (Grounded Theory) (Auerbach & Silverstein, 2003) (Creswell, 1998), יחד עם שמירה על הצימוד של הטקסט וההקשר (text and context). קבוצה ברשת מאופיינת, שלא כמו קבוצת פנים-אל-פנים, אנו מוצאים רק טקסט והקשר, כאשר הצימוד ביניהם מאפשר מציאת רמזים לתמות הנוכחות בהקשר של התהליכים הקבוצתיים.

אנדרסון (Anderson, 2004) תיארה חמישה שלבים חוזרים (iterative) כמסגרת (framework) לשיטת המחקר 'חקירה אינטואיטיבית', כתהליך עומק רפלקטיבי (in-depth reflective process). החיבור בין שיטת המחקר הפסיכו-רוחנית לבין העולם הטכנולוגי לא היה בהיר וחד משמעי בתחילת דרכו של מחקר זה. במהלך הזמן נחשפו נושאים רבים של נוכחות ומשמעות, הווים במקביל, מצויים בשני העולמות. בנוסף, אינטואיציה היא חלק הכרחי מההשתתפות בקבוצה מקוונת, מאחר ורוב החושים בהם נהוג להשתמש בקבוצת פנים-אל-פנים לא מתאפשרים ברשת. מהות זו מאפשרת לחושים אחרים, כמו האינטואיציה, להתפתח במקום בו נעדרים חושים אחרים. חקירת האלמנות (widowhood), חוויה מורכבת ורב-מימדית, נדמתה כמתאימה להגדרותיה של אנדרסון לגבי הסוגיות להן נותנת מענה שיטת החקירה האינטואיטיבית, לעומקן היא יכולה לסייע לרדת.

חמשת השלבים במחזור החיים של המחקר (Anderson, 2004) כוללים הבהרה וחבירה לנושא המחקר, שאלות המחקר ואוכלוסייתו, בשלב הראשון (cycle 1). השלב השני משקף את הבנת הנושא על ידי החוקרת, בהתבסס על התנסותה האישית ועל הספרות המקצועית. הבנה זו באה לידי ביטוי בהגדרת עדשות ראשוניות (preliminary lenses). בשלב השלישי נאספים הנתונים למחקר, מאורגנים ומנותחים. תוצר שלב זה הוא דוח מסכם, הבא לידי ביטוי בפרק 4, פרק התוצאות. מחקר זה, שלא כמו רבים מהמחקרים המתוארים ע"י אנדרסון, אינו מערב אנשים נוספים, כך שהדוח המסכם הינו בעל מהות ייחודית, בהתבסס על התהליך של שלב 3. במהלך השלב הרביעי מיוצר סט סופי של עדשות פרשניות (final set of interpretative lenses). העדשות הראשוניות אשר נוצרו בשלב השני מומרות דרך תהליך העבודה של החוקרת עם הנתונים אשר נאספו, אורגנו ונותחו בשלב 3. השלב החמישי מסכם את התהליך על ידי אינטגרציה של הסט הסופי של העדשות עם הספרות האמפירית והתיאורטית. אינטראקציות בעלות טבע ספיראלי בין שלבים שונים, כמו גם הישנות (iterations) ספיראלית של שלבים, צפויות בתהליך החקירה האינטואיטיבית, ואכן התרחשו בהמוניהן גם במחקר זה. התוצר של שלב 1 הוא הגדרת נושא המחקר ושאלות המחקר המתוארים בפרק 1. התוצרים של שלב 2 מוצגות בפרק זה. התוצרים של שלב 3 מוצגים בפרק התוצאות. התוצרים של שלבים 4 ו 5 מוצגים בפרק הדיון, כמוצע על ידי אנדרסון (Anderson, 2004).

חקירה אינטואיטיבית: כלים בהם נעשה שימוש

שיטת החקירה האינטואיטיבית מציגה סדרה של כלים בהם יש לעשות שימוש במהלך המחקר, כאשר על כל חוקר להתאימם למחקר שלו. במחקר זה נעשה שימוש בשני סטים של כלים: כלים אינטואיטיביים וכלים אנליטיים, המבוססים על שיטות התיאוריה המעוגנת בשדה (grounded theory).

כלים המבוססים על החקירה האינטואיטיבית. חקירה אינטואיטיבית דורשת מבנה על (overall structure) למחקר. דרישה זו מהווה את הכלי הראשון, הנתיב לצעוד פנימה, לתוך המחקר. בחירת השימוש בכלים נוספים תלויה במחקר ובחוקרת. במחקר זה בחרה החוקרת להשתמש בתהודה הפנימית, ברגשות, בתחושות, במחשבות ובהתגלמותם בגוף (embodiment) בתהליך המחקר. דיאלוג צילומי עם פסלים (נספח ב) היה כלי עיקרי ליצירת המעברים בין מצבי תודעה (conscious modes), כלי עזר למיקוד. כלי נוסף בו נעשה שימוש הוא כתיבה מגולמת בגוף (embodied writing) המוגדרת ככתיבה "המבקשת לחשוף את ההתנסות החיה של הגוף על ידי ציור במילים של הנימים הדקים של התנסות הגוף בחוויה והעלאת הידהוד אוהד (evoking sympathetic resonance) אצל הקורא" (Anderson, 2001, p. 83). קריאת טקסט יכולה להיות פעילות רגשית, יכולה לעורר תגובה בגוף, משונה ככל שזה אולי נשמע. רגשות עדינים עולים גם במהלך הקריאה בקבוצה המקוונת, מתחברים לחוויית המחקר כולו. כך גם זמנים של דגירה (incubation), כלי נוסף בתהליך המחקר.

כלים המבוססים על התיאוריה המעוגנת בשדה (Grounded Theory). התיאוריה המעוגנת בשדה מבוססת על רעיון אחד, אולם גם על כמה דרכי מימוש, מספר דרכים קבילות לביצוע מחקר, כפי שניתן למצוא בספרות בתחום (Auerbach & Silverstein, 2003) (Creswell, 1998). המחקר משתמש בניתוח נושאי (thematic analysis) דרך שיטות קידוד, בעודו מתאים את עצמו לניתוח טקסט כתוב, לעומת ניתוח ראיונות. תהליך איסוף, מיון וניתוח הנתונים מערב העברת משפטים בין קבצי word או בתוכנות ייעודיות, קצת בעייתיות עם עברית.

אוכלוסיית המחקר

חברי הקבוצה

כמו בקבוצות מקוונות רבות, קשה לאפיין ולהגדיר את אוכלוסיית המשתתפים. רבים מעדיפים להישאר אנונימיים (Shaw & Shaw, 2006). מחקר זה לא חשף את זהות משתתפי הקבוצה. החלטה כזו הינה אישית, לעתים סמויה, של הפרט. לצורך מחקר זה, חבר קבוצה הוא כל אדם אשר שלח בקשה להצטרף כחבר בפורום, וכתב בו הודעות באותם שירשורים (thread) אשר נבחרו למחקר. מידע אישי וממפגשים מחוץ לפורום, שיחות טלפון עם משתתפות, החלפת מיילים פרטיים, ומתוך מה שנכתב בפורום עצמו, אני יכולה לאפיין את הנשים, להניח שכמעט כולן אכן אלמנות צה"ל. היו גם כמה יתומי צה"ל שכתבו, מעט בני זוג נוכחיים של אלמנות צה"ל. היה נדיר למצוא אנשים אשר אינם משתייכים לאחת האוכלוסיות אשר הוזכרו לעיל ובכל זאת כתבו באתר. מצד שני, אני יודעת על רבים שנכנסו לקרוא, חלקם עובדי משרד הביטחון, חברים, עורכי דין, אלמנות שאינן אלמנות צה"ל, ועוד. לצורך מחקר זה נבחרו שירשורים אשר רובם המכריע של הפוסטים בהם נכתב על ידי אלמנות צה"ל, ברובן שנים רבות לאחר האובדן, בידיעה שיתכן ונכנס גם מעט חומר בטעות. מהיכרות אישית עם נשים רבות ומתוך מה שכתבו בפורום, במקרים רבים אני יכולה לאשר כי רובן אלמנות כבר שנים רבות.
 
חלק מהמשתתפות נרשמו בשמן שלהן, אולם רבות אחרות השתמשו בכינוי. כמנהלת הפורום היו לי הכלים הטכנולוגיים והיכולת לזהות מקרים מעטים בהם משתתפות השתמשו לחילופין בשמן האמיתי ובכינוי מדיניות האתר איפשרה לכל אדם להירשם, ללא צורך לציין את השם האמיתי או כל פרט מזהה אחר, בפורום הפתוח לקריאה לקהל הרחב. באתר היה פורום נוסף, סגור לקהל. בפורום זה העבירה כל אלמנה שרצתה להצטרף את שמה האמיתי למנהלת הפורום כדי לקבל אישור. פרטים אלה לא נחשפו, אפילו לא בפורום הסגור, אלא על ידי המשתתפת עצמה. הפורום הסגור אינו חלק ממחקר זה, וכל נתון, מידע או ידע שנבע ממנו, לא יובאו כאן. במהלך המחקר ניסיתי לאסוף מידע נוסף על המשתתפות, להוסיף תיאור דמוגרפי כללי לאוכלוסיית המחקר. המידע בו השתמשתי לצורכי המחקר הוא אך ורק זה אשר היה גלוי ברשת, ולא במידע אשר היה גלוי בפני כמנהלת הפורום והאתר. מאפיין חשוב ומעניין של אוכלוסיית המחקר הוא היעדר נסיונן הקודם של נשים רבות בשימוש באינטרנט בכלל, ובפורומים בפרט.
 
מאפיינים דמוגרפיים

מרבית המאפיינים הדמוגרפיים אינם ידועים, גם משום היותה של האנונימיות בקבוצה מקוונת בסיס איתן לעצם קיומה הפעיל של הקבוצה. מידע אישי ניתן לומר כי רבות איבדו את בעליהן במלחמת יום הכיפורים (1973). אחרות איבדו את בעליהן במלחמת שלום הגליל (1982 ואילך). אחרות איבדו את בעליהן עקב תאונות או מחלות, או בפעולות מבצעיות בין המלחמות. רובן התאלמנו כאשר היו בשנות העשרים לחייהן, או בתחילת שנות השלושים. אני יכולה להניח התפלגות גילאים רחבה, כמו גם מרווחים גדולים במספר השנים מאז האובדן. רבות סיפרו על ילדים שהיו קטנים בעת נפילת הבעל/האב. מעטות סיפרו כי התאלמנו ללא ילדים. בחינת הנוכחות של אנשים ספציפיים לאורך זמן בקבוצה מקוונת אינו קל משום שניתן בכל רגע לשנות את הכינוי בו משתמשים. למרות זאת, ניתן לומר כי היו נשים רבות אשר נשארו, כתבו, שיתפו והגיבו לאורך זמן רב. מחקר זה לא מתייחס לאנשים ספציפיים, אלא לקבוצה כשלם, לטקסט אשר הופיע בשיחות מסויימות. 

חלק ממשתתפי הקבוצה נפגשו מחוץ לפורום. הן נפגשו באירועים שאורגנו על ידי משרד הביטחון או צה"ל, כמו גם בכנסים לקראת בחירות בארגון אלמנות ויתומי צה"ל, אשר נערכו באותה תקופה. נשים גם ביקרו אחת את חברתה, נפגשו בקבוצות קטנות , ואף עזרו ונעזרו בחברות מהפורום, לאחר שהכירו בו. המפגשים היו מרגשים, אם כי הסירו במידת מה את מעטה האנונימיות בין המשתתפות. הסרת אנונימיות זו לא באה בהכרח לידי ביטוי בפורום עצמו, לפחות מבחינת הכתיבה בו. היו שאף לא שינו את הכינוי בו השתמשו, גם לאחר שהכירו רבות באופן אישי.

עדשות ראשוניות (Preliminary Lenses)

התוצר של שלב 2 (Anderson, 2004) הוא הגדרה של עדשות ראשוניות. שימוש בכלים כדוגמת דיאלוג עם פסל (נספח ב), מדיטציות, הגות והירהור עצמי עמוק (self-reflection), רגשות והתנסויות במהלך קריאת מאמרים על נושא המחקר, הביאו ליצירת רשימת העדשות הראשוניות. למעשה נוצרו שתי רשימות, אחת לנושא האלמנות והשנייה לנושא הקבוצה המקוונת.

אלמנות: (א) לאלמנות השפעות ארוכות טווח; (ב) אירועים חיצוניים משפיעים על האלמנות גם עשורים לאחר האובדן; (ג) ההקשר הלאומי של האובדן משפיע על האלמנות לאורך חייהן; (ד) לצד הכאב מופיעה שעת כושר לצמיחה פסיכולוגית ורוחנית מהשכול, ישנם גלים של כאב וצמיחה; (ה) כאשר האלמנה יוצרת זוגיות שניה, במקרים רבים נשמרת מערכת היחסים המופנמת עם הנפטר, כמו גם חלק מההשפעות של האלמנות (widowhood); (ו) מרבית אלמנות צה"ל הן נשים, ושיוכן המגדרי משפיע על מעמדן; (ז) קיים פער בין הציפייה של אלמנות צה"ל להכרה לבין ההכרה בהן ובמעמדן במציאות; ו (ח) השפעת הזמן החולף על האלמנות אינה ליניארית.

קבוצה מקוונת: (א) קבוצה מקוונת היא קבוצה, בה ניתן למצוא דינאמיקה קבוצתית, תהליכים קבוצתיים, תופעות קבוצתיות וגורמים מרפאים; (ב) השתייכות לקבוצה מקוונת מעצימה את הקשר לאלמנות צה"ל אחרות, מעלה את ההערכה העצמית ומעצימה את הקבוצה כולה; (ג) תהליכים קבוצתיים בקבוצה המקוונת משפיע על ההשתתפות ועל השיתוף; ו (ד) ייתכן ויש קשר בין נוכחות באינטרנט לבין הנוכחות של המת.

איסוף הנתונים

שלב 3 של שיטת המחקר האינטואיטיבית (Anderson, 2004) מתמקד בנתונים. החוקרת מזהה את מקורות הנתונים, מפתחת קריטריונים לבחירת הנתונים למחקר, אוספת את הנתונים, ומכינה את הדוחות המסכמים. מקורות הנתונים בהם נעשה שימוש במחקר זה הם: (א) הקבוצה המקוונת; (ב) יומני הפרטי המתעד את תהליך המחקר; ו (ג) הדיאלוג המצולם עם הפסלים, אשר נבחרו כחלק מתהליך שיטת המחקר האינטואיטיבי. התהליך האישי המתואר ביומן והדיאלוג המצולם מוצגים בקצרה בנספח ב'. הדוח המסכם את נתוני הקבוצה המקוונת מוצג בפרק הממצאים, פרק 4.

הקריטריון לבחירת הנתונים מהקבוצה המקוונת היה הרלוונטיות של השרשור לשאלות המחקר, מחובר למהות שאלות המחקר. לצורך המחקר פותחה אסטרטגיה בת מספר שלבים למעבר על החומר ובחירת הנתונים. בראשית הייתה קריאה של כל החומר אשר נכתב בפורום המרכזי, מתחילתו ועד סופו. בקריאה נוספת נבחרו שרשורים (threads)  שלמים, והועברו לקובץ word. השלב הבא היה ניתוח נושאי (thematic analysis) של כל משפט אשר נכלל בקובץ. במקרים רבים ההקשר הוא השרשור, ולא המסר הבודד. שרשור מוגדר כאוסף כל ההודעות המופיעות תחת הודעה ראשית אחת, כמו שיחה. לעתים מכוון הכותב לשרשור מסויים בהעלאתו פוסט חדש, אולם עקב חוסר תשומת לב או קושי טכני, הוא מעלה אותו כהודעה ראשית. הודעות ראשיות אשר הוכנסו באותו פרק זמן בו היה שרשור מסויים אשר הכיל תוכן דומה פעיל, הוכפפו בניתוח לאותו שרשור. הודעות בודדות נבחרו למחקר כאשר התייחסו לשרשור פעיל בטווח זמן של ימים. לשרשור כיחידת התייחסות משמעות בכך שיכול לחשוף הדהוד בין משתתפים, או תופעות קבוצתיות אחרות.

החומר אשר נקרא על ידי החוקרת כלל שרשורים מדצמבר 2005 ועד פברואר 2007. הקריטריון להכללת שרשור במחקר היה כתיבה על נושא האלמנות (widowhood) או כל הקבוצה המקוונת, או על שני הנושאים גם יחד. קריטריון זה הוביל לחשיפת תהליכים ותופעות קבוצתיות אשר איפשרו את הפעילות בקבוצה, או הפריעו לה. קריטריון הבחירה הבטיח כי המיקוד יישאר על האלמנות (widowhood) אולם לא התעלם מההקשר של הקבוצה. קריטריונים נוספים לבחירה וסינון של הנתונים למחקר היו: (א) חומר שנראה היה שנכתב על ידי אלמנות; (ב) מסרים המהווים חלק משרשור או מתחברים אליו מבחינת נושא ומסגרת זמן; ו (ג) תוכן אשר עסק בנושאים פוליטיים או בנושאים כלליים לא נכלל במחקר.

שלב ארגון הנתונים בא אחרי איסוף הנתונים, ולפני ניתוחם.  כאן נעשה שימוש בשיטות המבוססות על שיטת התיאוריה המעוגנת בשדה (Grounded Theory) (Auerbach & Silverstein, 2003) (Creswell, 1998) תוך כדי שמירה על צימוד הטקסט וההקשר (text and context). מהותו של תהליך בחירת הנתונים ומיונם, כמו גם ארגונם, בוצע באיטרציות מעגליות קטנות, על מנת להבטיח כי רק שרשורים המכילים נתונים המתייחסים לשאלות המחקר יוכנסו לקובץ ארגון הנתונים, קובץ הבסיס לניתוח הנתונים. מבחינתי, משמעות הנתונים היא באפשרות למצוא כי הקבוצה המקוונת יכולה לשמש כלי להעצמת המשתתפים, למציאת המהות של חוויית האלמנות ארוכת הטווח. 

ניתוח הנתונים

שלב ניתוח הנתונים החל לאחר שלב ארגון הנתונים. המעבר לא היה חד, ועירב הליכה הלוך ושוב בין שני השלבים. כאשר הנתונים היו מאורגנים בקובץ גדול אחד, אשר הכיל 2323 שורות, החל שלב הקידוד. הנתונים הועברו מקובץ המקור לקבצים אחרים, בהתאם לתכולה שלהם. כך נוצרה רשימה ראשונית של מאפיינים (attributes) או רעיונות חוזרים (repeated ideas) (Auerbach & Silverstein, 2003).

המאפיינים עלו מתוך הנתונים עצמם, מלמטה למעלה, השתנו בהתמדה, עד שהמבנה נתן תחושה שהוא מצליח לתאר כהלכה את מהות הנתונים. משפטים, או חלקי משפטים, קודדו בהתאם לסכמה של התיאוריה המעוגנת בשדה (Grounded Theory scheme). משפטים אשר הכילו יותר מרעיון בסיסי אחד, יותר ממחשבה אחת, שוכפלו בהתאם לתוכנם. שלב ניתוח הנתונים כלל מספר איטרציות, וסוגים שונים של אינטראקציות עם הנתונים, למציאת משמעות. הזדהות אמפטית (empathetic identification) היה אחד מהכלים בהם נעשה שימוש בשלב זה.

התהליך ארך מספר חודשים. לא היה קל לקרוא שוב ושוב את התכנים שעלו. הרגשות הציפו אותי בלי הרף. באיטרציות הראשונות היה קשה להפריד בין ניתוח הנתונים מנקודת המבט של חוקרת, לבין קריאת הדברים מנקודת המבט האישית, בהיותי אלמנת צה"ל. עברו סבבים רבים עד שיכולתי לחוש כי תחושותי ורגשותי אינם ממסכים את הנתונים, ואינם משפיעים על דיוק ונכונות הניתוח. רק כאשר הרגשתי כי נכון להמשיך הלאה, עברתי לאיטרציה האחרונה, הווה אומר הליכה במקביל על שני הקבצים, ווידוא כי כל המאפיינים אכן רלוונטיים, ומכילים מידע השייך להם. שלב זה התנהל מול מסך המחשב, לעתים מול שניים. נבחנו בעיון קובץ הנתונים שנאספו, קובץ הנתונים המאורגנים, ולעתים המקור בפורום. התהליך התבצע כדי להבטיח שההקשר לא נעלם במהלך הניתוח. דיאלוג פנימי ואינטראקציות עם הפסלים, צילומם ועריכת התמונות במחשב, היו משמעותיים בשלב זה. מעברים חוזרים ונשנים על הנתונים, תוך שינוי מצבי תודעה, הביאו לנקודה בה הופיע מידע משמעותי מתוך הנתונים.

השלב השני בניתוח הנתונים היה חילוץ רשימת המאפיינים מתוך הקובץ. לכל מאפיין, או תכונה, נוצר כרטיס קטן. התחלתי לחפש תמות וקטגוריות מרמה גבוהה יותר, מתוך התכנים שהעלו המאפיינים. בשלב זה היו כ 120 מאפיינים בשני נושאי המחקר. שעות התבוננתי בקלפים הקטנים, בוהה בהם, ולא מוצאת שום סדר או הגיון בערימה. מספר איטרציות של סידור וסידור מחדש של כרטיסי המאפיינים הביאו ליצירתו של המבנה המתואר בפרק הממצאים, פרק 4.

שלבו השלישי של ניתוח הנתונים היה יצירה של דו"ח מסכם (Anderson, 2004). התחלתי מיצירת דוח מובנה, אשר כלל תיאור של התמות והמאפיינים בטבלאות, בארגון וסיכום המידע תוך שימוש בניתוח תוכן נושאי (thematic content analysis) מקובל. שיטה זו נראתה חיוורת ולא זורמת. שיניתי את שיטת הדיווח לדרך יותר תיאורית, דרך של דיוקן / תיאור מורכב (composite depiction) על פי מוסטאקאס (Moustakas, 1990). כל תמה תוארה באופן כללי, וכל מאפיין הוסבר דרך ציטוטים מהקבוצה המקוונת.

החלק הרביעי של שלב ניתוח הנתונים מבוסס על השלב הרביעי של אנדרסון (Anderson, 2004). בשלב זה עוברות העדשות הפרשניות הראשוניות עיבוד ועידון. אנדרסון מדגישה את חשיבות פריצות הדרך האינטואיטיביות, את ההארות המסתוריות בהתגלות דפוסים מתוך התהליך. רגעים כאלה לא ניתן לתכנן, אולם הם מופיעים, מיטיבים עם המחקר כמו רגעי הצלילות הלוגית והאנליטית בזמן ניתוח הנתונים.

מהימנות, תקפות ויכולת הכללה (Reliability, Validity, and Generalizability)

אוורבך וסילברסטיין (Auerbach & Silverstein, 2003) ניתחו את סוגיית המהימנות, התקפות וההכללה במחקר האיכותני. הם הגדירו את המטרה של השימוש במושגים אלה כדרך לשכנע אנשים אחרים, אולם בדרך מעט שונה. בהתבסס על ההנחה כי סובייקטיביות, פרשנות והקשר הן חיוניות במחקר איכותני, הם ממליצים סטנדרטים חדשים, כאלה שיהיו עקביים עם הפרדיגמה של מחקר איכותני. הם מגדירים 'ניתן להצדקה' (justifiability) כאלטרנטיבה למהימנות ולתקפות, ו'ניתן להעברה' (transferability) ליכולת ההכללה. מושג הניתן להצדקה כולל את השקיפות (transparency), יכולת התיקשור (communicability) והעקביות (coherence).

בהמשך למונחים אלה, בשילוב התפיסה של החקירה האינטואיטיבית, מחקר זה כולל ציטוטים מהקבוצה המקוונת, הגדרה ברורה של אמות המידה ותהליך בחירת הנתונים, ארגונם וניתוחם. כמו כן הוצגו העדשות אשר נוצרו בשלב השני, חושפים את ההבנה הראשונית של החוקרת, מבהירות את סוגיית הסובייקטיביות, ומאפשרים לקורא להסיק אם החוקרת תיארה, סיכמה והגיעה למסקנות הנובעות מהנתונים. תהליך בחירת הנתונים תועד, כולל בחירה אינטואיטיבית, להגברת השקיפות. מחקר זה כולל תיאור עקבי של התופעות הנחקרות, בהדרכת האתגר אותו הציבה אנדרסון, לספר את האמת, ללא קשר לנסיבות (tell the truth no matter what). נקודה מרכזית נוספת היא הימנעות ממעגליות (circularity), בעיקר סביב אידיאולוגיה ראשונית, עימה ניגש החוקר למחקרו, הימנעות המהווה אתגר לחוקר העובד על פי המסגרת של החקירה האינטואיטיבית. השוואת העדשות משלב 2 עם העדשות משלב 4 יכולה לסייע לקורא להחליט אם נשארה החוקרת כבולה להבנה ולאידיאולוגיה הראשונית, אם לא.
הדהוד (resonance) היה גם הוא מרכיב משמעותי בתהליך האיטרטיבי, בתהליך שאיפשר השגת תקפות. סופו של תהליך זה היה במסקנה כי התופעות הנחקרות משתקפות בדרך מדוייקת, בעלת משמעות וערך, מהדהדות את האמת.

הליך המחקר (Procedure)
 
תכנון / עיצוב (design)

המחקר התבסס על נתונים שכבר היו קיימים בקבוצה המקוונת ברשת האינטרנט, ועל נתונים שנוצרו במהלך המחקר על ידי החוקרת. לא נוצר קשר עם ארגונים חיצוניים או עם אנשים אחרים במהלך המחקר. ארגון הנתונים וניתוחם התבצעו בכלים אשר נוצרו במהלך המחקר, במקרים רבים בהתבסס על תוכנת Microsoft Word. המסגרת הכוללת (overall framework) של המחקר נבנתה על בסיס החקירה האינטואיטיבית, על חמשת השלבים הפרשניים (interpretative cycles) האיטרטיביים מהם היא מורכבת.
תהליך המחקר נוהל באותה דרך בה משתמשים הגולשים ברשת, באותה דרך בה משתתפים בקבוצה מקוונת. הישיבה לבד, מול המחשב, התקשורת עם האחרים דרך המקלדת והמסך, דרך הטקסט הכתוב, לקריאה או לכתיבה, הייתה גם דרך המחקר. לא תוכננה פגישה אישית עם מי מהמשתתפות, או עם כל גורם אחר, כחלק ממחקר זה, ולא ראיונות. רק החוקרת עם המחשב הנייד והחיבור לרשת.

תהליך (process)

1. הגדרת העדשות הראשוניות של שלב 2
2. הצבת הודעה בקבוצה המקוונת על המחקר ומטרותיו (נספח א')
3. סריקת ההודעות בפורום הפתוח (תחילת שלב 3)
4. הגדרת הקריטריונים לבחירת הנתונים
5. בחירת נתונים בהתאמה לקריטריונים
6. ארגון הנתונים בקובץ
7. ניתוח הנתונים, בקריאה חוזרת ונשנית שלהם (סוף שלב 3)
8. בניית סט סופי של עדשות פרשניות (שלב 4)
9. כתיבת דוחות מסכמים, תוך שילוב העדשות עם הספרות האמפירית והתיאורטית (שלב 5)

 
מסעות בחיים | האתר נבנה ע"י אילה כץ ayalaks@gmail.com   | התמודדות עם שכול ואובדן, חיים ומוות | ליצירת קשר לחץ כאן | © כל הזכויות שמורות
לייבסיטי - בניית אתרים